לאור תהליכי גלובליזציה מהירים המתרחשים בכל מישורי והיבטי המשק, עובר בשנים האחרונות ענף החשבונאות בישראל תהליך התאמה חוקית לתקינות הבינלאומיות. סטודנטים הלומדים בימינו לקראת תואר ראשון בחשבונאות נתקלים בתקנות אלו, וכדי להבינן כראוי יש להכיר ראשית את מקורותיהן ההיסטוריים.
תקינות חשבונאות בעקבות משבר עולמי
בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת ידע העולם משבר כלכלי גדול, כאשר כל הבורסות בעולם התרסקו והשאירו ציבור רב חסר כסף ופרנסה. בעקבות המשבר נחקקו בארה"ב חוקי ניירות ערך אשר הובילו להקמת הרשות לניירות ערך בארה"ב. רשות זו קבעה לראשונה תקינות חשבונאות מפורטות, במטרה לדאוג לתפקודם התקין והשוטף של שוק ההון בפרט והמשק בכלל.
הקמת לשכת רו"ח הראשונה בעולם
מתוך מטרה לייעל את תקנות החשבונאות, הקימה הרשות לניירות ערך האמריקאית בשנות השבעים את לשכת רואי החשבון האמריקאית. גוף זה התפתח לכדי ארגון ניטראלי, אשר העסיק מומחים בתחום שקבלו משכורות גבוהות עבור עבודתם בלשכה, וזאת על מנת ליצור גוף אובייקטיבי, מקצועי ולא משוחד. ואולם, גוף ראשוני זה עשה טעויות רבות ופרסם מאות תקנות ללא מיקוד וריכוז, מה שהוביל לאי קבלת התקינות בעולם ולכך שכל מדינה כולל ישראל בנתה מערך תקנים משלה. לכן, בכל מדינה לימודי חשבונאות היו בעלי עקרונות ותקנים משלהם.
מעבר לתקינות בינלאומיות
במקביל להקמת תקינות חשבונאות לאומיות, הוקמה בשנות השבעים הוועדה הבינלאומית IASC לתקינות חשבונאות, במטרה ליצור אחדות תקינה חשבונאית בכל העולם. בשנותיה הראשונות לא צלחה פעילותה של הוועדה, עקב מאבקי כוחות בין המדינות השונות. רק בסוף שנות השמונים הצליחה הוועדה לגבש מעין חוקת על, שכללה בדיקות איכות של כל תקני החשבונאות הגלובאליים. בתחילת שנות האלפיים, ובעקבות האיחוד האירופי, החלו סדרת מהלכים בינלאומיים ולאומיים שהובילו בסיכומו של דבר ליצירת שפה חשבונאית בינלאומית מקובלת, יעילה ואפקטיבית, המצויה עדיין בתהליכי גיבוש והתהוות סופיים.
